03-5403368

מידע

כתבות

חיי המין של הכלבים

מאת: ד"ר דורון נרי רופא ומנתח וטרינר, בוגר אוניברסיטת אדינברו, בריטניה.

הדחף להתרבות הוא אחד הדחפים הטבעיים הדומיננטיים ביותר בעולם החי. האבולוציה הפכה אותו לכזה על-מנת להבטיח את הישרדות המין והאינדיבידואל אשר נושא את הגנים. תשוקה, או דחף מיני, אינם קיימים בגיל צעיר, אולם הם חזקים מאוד בגיל ההתבגרות ובבגרות, ונחלשים בהדרגה לקראת הזקנה.

 

למרות שאצל גורים עדיין אין דחף להתרבות, הם יכולים להפגין משחק בעל מאפיינים מיניים כבר בגיל 5 שבועות. הגורים אינם פועלים מתוך דחף מיני אלא משחקים, או מתאמנים לקראת העתיד, וכן משתמשים באינטראקציה על-מנת לבסס הבדלי מעמדות בתוך הקבוצה. כשהכלבים מגיעים לבגרות מינית, לקראת גיל שנה (קיימת שונות רבה בין כלבים שונים וגזעים שונים), מופיעים ההורמונים והדחפים המיניים אצל זכרים ונקבות. אולם, אצל הנקבות, להבדיל מזכרים, הדחף להזדווג קיים רק בעת הייחום, פעם או פעמיים בשנה.

 

הנקבה
הנקבות מקבלות את הייחום הראשון בגיל 6-12 חודשים. כלבות מגזעים קטנים נוטות להתייחם בגיל צעיר יותר לעומת נקבות של גזעים גדולים. בשלב הראשון של הייחום, הנקרא פרואסטרוס (Proestrus), ישנה עלייה חדה ברמת ההורמון אסטרוגן בדם. הדבר מתבטא בשינויים פיסיולוגיים והתנהגותיים אצל הנקבה. בשלב זה ניתן להבחין בהתנפחות הדרגתית של אברי המין ואולי אף דימום קל מהבושת. הנקבה מראה התעניינות בזכרים ואף מפלרטטת איתם אולם לרוב מגיבה בתוקפנות אם הם מנסים לעלות עליה. שלב הפרואסטרוס נמשך כ-10 ימים ואחריו מגיע שלב האסטרוס (Estrus), שבו הנקבה כבר מוכנה לקבל את הזכר. כדי למשוך את תשומת ליבו של המחזר הפוטנציאלי, אם הוא לא כבר נלהב בעצמו, הנקבה מציגה את אחוריה אל מול פרצופו של הזכר תוך הסטת הזנב לצדדים, כך שלזכר אין סיכוי שלא לראות את מה שממש מול עיניו. הנקבה עומדת ללא תזוזה כשהזכר עולה עליה ולאחר החדירה היא מכווצת את שרירי הווגינה ולוכדת את הפין כך שהזכר נצמד לנקבה למשך כ-20-30 דקות. כמו-כן, אצל הזכר מתנפחת בלוטה בבסיס הפין שעוזרת לנקבה "לנעול" את החיבור. לרוב, ההצמדות נמשכת גם אחרי שהזכר יורד מהנקבה והשניים עומדים ללא תזוזה כשאחוריהם מחוברים (טוסיק אל טוסיק). חשוב לדעת שזוהי תופעה נורמאלית ואין לנסות לשחרר אותם בכוח, אלא לחכות בסבלנות עד שישתחררו בעצמם.  

 

נקבות בוגרות יכולות להתייחם 1-4 פעמים בשנה, אולם המספר הממוצע הוא שני ייחומים בשנה.

 

הזכר
רמות של ההורמון טסטוסטרון עולות בדמו של הגור הזכר כבר בסביבות גיל 5 חודשים וגורמות להתגברות של התנהגות מינית ואוננות. אם יש נקבה מיוחמת בסביבה הזכר יימשך אליה בעוצמה, ככל הנראה בהשפעת הפרומון PHBA המופרש ע"י הנקבה המיוחמת בשתן ובבושת. כאמור, להבדיל מהנקבות, הזכרים תמיד מוכנים להזדווג לאחר שהגיעו לבגרות מינית בסביבות גיל שנה.

כלבים זכרים עלולים לעיתים להראות התנהגות מינית גם לאחר שעברו סירוס, כגון אוננות או עלייה על כלבים אחרים. לפעילות כזו יש לעיתים הסבר התנהגותי – הזכר עולה על כלבים אחרים (זכרים או נקבות) כסימן לשליטה ובכירות.

 

רבייה
הזדווגות היא אירוע מורכב וכל השלבים צריכים להתנהל באופן מדויק על-מנת שיתקיים הריון. כדי לעזור לכלבים להזדווג ולהתרבות יש להכיר ולהבין את מחזור הרבייה שלהם.

מחזור הרבייה המדויק משתנה מכלב לכלב ומגזע לגזע. הוא כולל ארבעה שלבים: פרואסטרוס, אסטרוס, דיאסטרוס ו-אנאסטרוס.

 

פרואסטרוס (Proestrus) – שלב ההכנה
בשלב הפרואסטרוס מערכת הרבייה של הנקבה עוברת שינויים לקראת ההיריון הצפוי. הוא נמשך בדרך-כלל 9-11 ימים, אולם הטווח בפועל יכול להגיע ל-3-21 ימים. בזמן זה ניתן להבחין בהתנפחות של הבושת וטפטוף דמי קל. לרוב הנקבה גם מלקקת בתכיפות את אזור הבושת. זכרים נמשכים אל הנקבה באופן אובססיבי ויכולים להוות מטרד של ממש בעת טיול בפארק עם הנקבה. ניתן לבצע בדיקות מיקרוסקופיות אצל הווטרינרים כל יומיים כדי להעריך מתי מגיע השלב הבא במחזור הייחום וכדי לתזמן באופן מדויק את ההרבעה.במהלך הפרואסטרוס רמת הורמון האסטרוגן הולכת ועולה. אולם לקראת סוף שלב זה רמת האסטרוגן נופלת והורמון אחר, הפרוגסטרון, עולה באופן חד. ניתן לאתר עלייה זו בבדיקת דם ולשפר את יכולת חיזוי זמן הביוץ והמועד המתאים להרבעה.

 

אסטרוס (Estrus) – שלב הביוץ
משך שלב זה, בדומה לשלב הקודם, הוא 9-11 ימים, אולם הטווח האפשרי הוא 3-21 ימים. המאפיין הבולט בשלב זה הוא היענות של הנקבה לחיזורי הזכרים. לעיתים הנקבה אף מחזרת באופן פעיל אחרי זכר אטרקטיבי על-ידי הרמת הזנב והפניית האחוריים אל מול פרצופו.
זהו השלב שבו מומלץ לבצע את ההרבעה. את מועד הביוץ המדויק קשה לקבוע, ולכן מבחינה מעשית, מומלץ להפגיש בין הזוג המיועד כל יומיים ולתת להם לעשות את שלהם. ניתן לדעת מתי מסתיים שלב האסטרוס כיון שיחס הנקבה אל הזכר משתנה בבת-אחת והיא חוזרת להתעלם, או אף להתנגד, לחיזוריו.


דיאסטרוס (Diestrus) – "השלב העדין"
המאפיין של שלב זה הוא הורמון הפרוגסטרון הנשמר ברמה גבוהה במחזור הדם למשך 60-90 ימים אם הנקבה לא בהריון. בנקבות שאינן בהריון חשיפה ממושכת לפרוגסטרון מעלה את הסיכון לדלקת רחם הנקראת פיומטרה (Pyometra). מדובר במחלה רצינית, וללא טיפול נאות עלולה לגרום למוות. זוהי אחת הסיבות להמלצה הרפואית לעקר כל נקבה שאינה מיועדת להרבעה.
בשלב זה אין יותר הפרשה מהבושת וגם ההתנהגות המינית כבר נפסקת.

 

אנאסטרוס (Anestrus) – השלב האחרון
שלב זה נמשך בממוצע 4-5 חודשים ובמהלכו הורמוני המין נמצאים ברמתם נמוכה ביותר. הנקבה לא מראה התנהגות מינית בשלב זה והזכרים לא מראים בה עניין מיוחד.

 

היריון
היריון בכלבים נמשך 61-65 ימים, ובממוצע 63 ימים מהיום הראשון שבו הזכר והנקבה הזדווגו בהצלחה. בשבועות הראשונים להריון לא נראים, לרוב, סימנים חיצוניים כלשהם או שינויי התנהגות. אולם, ככל שההיריון מתקדם הנקבה עשויה להראות סימני חוסר שקט ומתחילה לקנן. שינויי התנהגות יכולים לכלול נטייה להתבודדות או ההיפך מכך -  דרישה מוגזמת לתשומת לב.

 

לקראת סוף ההיריון מומלץ לבצע אולטרה-סאונד או צילום רנטגן אצל הוטרינר שלכם כדי למנות את מספר הגורים העתידים להיוולד. מידע זה יסייע לוטרינר להעריך את המצב אם יתפתחו קשיים במהלך ההמלטה. את מועד ההמלטה ניתן להעריך לפי חישוב פשוט של 63 ימים מיום ההרבעה או לפי ירידה בחום הגוף 24 שעות לפני ההמלטה.

 

הכנה להיריון
מומלץ להתייעץ עם הוטרינר לפני תחילת תהליך ההרבעה וההיריון. ראשית, יש לוודא שהכלב או הכלבה נמצאים בקו הבריאות ואינם זקוקים לחיסונים או טיפולי מניעה אחרים. נושאים נוספים לדיון יכללו תזונה נאותה לשלב ההיריון, ייעוץ התנהגותי ובעיות ספציפיות לגזעים מסוימים. למשל, כלבים מסוג בולדוג אנגלי כמעט תמיד נזקקים לניתוח קיסרי בהמלטה.

 

בחירת בן/בת זוג היא תהליך מורכב שצריך להיעשות בשיקול דעת וביסודיות. צריכה להיות התאמה באופי ובהתנהגות וכן התאמה פיסית מבחינת הגודל. רצוי גם שלפחות אחד מבני הזוג יהיה בעל ניסיון – פעמים רבות, זיווגים של שני כלבים חסרי ניסיון אינם מצליחים.

 

המלטה
המלטה בכלבים אינה שונה מאוד מלידה אצל בני-אדם. ניתן לראות את הצירים כהתכווצויות חזקות של הבטן, שמטרתן לעזור לדחוף את הגור החוצה. לעיתים ניתן לראות שק נוזלים יוצא לפני שהגור מופיע – זוהי תופעה נורמאלית ולכל גור יש שק נפרד משלו. יכולות לעבור מספר דקות בין הופעת השק לבין יציאת הגור, או שהתהליך כולו מתרחש בבת-אחת ובמהירות. הגור אמור לצאת כשהראש קדימה. לרוב, גם אם הישבן מקדים את הראש הגור יוצא ללא בעיה. בעיקרון, אם יש התכווצויות חזקות במשך שעה והגור לא יוצא – יש לקרוא לוטרינר.

 

אם מתעוררות בעיות במהלך ההמלטה מומלץ להתקשר לוטרינר באופן מיידי. בהקשר זה ראו כתבה נפרדת באתר לגבי בעיות בהמלטה.

 

סירוס כלבים

עיקור כלבות

 

וטרינר הרצליה

וטרינר רמת השרון