03-5403368

מידע

כתבות

הגור שלך משלשל ואתה לא יודע למה? כדאי לך לקרוא את הכתבה.

מאת : ד"ר אוחנה ניר , רופא וטרינר במרכז וטרינרי רמת השרון.

 

ישנם גורמי מחלה רבים לשלשול כגון: תולעים, אכילת שטויות, דלקות מעי ועוד גורמים רבים. גם חיידקיים הם בין הגורמים אשר יכולים לגרום לשלשולים.

עבור בעל חיים בוגר שלשול חיידקי לרוב הוא לא בעייתי, אך שלשול חיידקי יכול להיות קטלני לגורי כלבים, חתולים ואפילו לתינוקות. ככלל, כאשר מדובר בשלשול חיידקי, ככל שהמטופל קטן ופחות בוגר, כך הזיהום חמור יותר. זיהומים חיידקים מדביקים כלבים וחתולים ע"י אכילה של מזון מזוהם או מסביבה מזוהמת בצואה. אחד הסיבות הנפוצות לזיהום חיידקי במזון הוא האכלה דיאטת מזון נא (raw food).
בגלל תהליכי ייצור לא מפוקחים, אכילת מזון נא מגדילה באופן דרמטי את הסיכון להדבקות מחלות חיידקיות.


קמפילובקטר:

משפחת חיידקי הקמפילובקטר הם קבוצה של חיידקים המסוגלים לגרום לשלשולים אצל כלבים, חתולים, בני אדם ובעלי חיים אחרים. במיקרוסקופ יש להם מראה מעוקל ייחודי הדומה לשחף.  כלבים מבוגרים בד"כ נשאים של קמפילובקטר במערכת העיכול שלהם, ואינם חווים מחלה כלל.

אם זאת, קמפילובקטר יכול להיות קטלני לגורי כלבים וחתולים מכמה סיבות:

1. לחיות צעירות אין מערכת חיסונית בוגרת.

2. בגלל גודלם הקטן, איבוד נוזלים משלשול פוגע בהם הרבה יותר.

3. מהלך המחלה הוא מהיר מאוד ומתדרדר במהירות.

בבני אדם, זיהום קמפילובקטר הוא הגורם המוביל למחלת מערכת העיכול; כלבים וחתולים נגועים יכולים לשאת את החיידק ולהפיץ אותו גם אם אין להם תסמינים מחלה. מסיבה זו, חיות מחמד המשמשות לטיפול בקהילות מוגנות (מדוכאי חיסונים, מבוגרים, מושתלים ועוד) צריכות להיבדק לאיתור קמפילובקטר על ידי תרבית צואה לפני חשיפה. בני אדם נדבקים גם מצריכת מזון מזוהם, מים או חלב גולמי; רק 6% מהזיהומים בקמפילובקטר באנשים מיוחסים להדבקה מהכלבים וחתולים. עם זאת חשיפה לכלב עם שלשול משלשת את הסיכון של אדם לפתח דלקת מעיים מזנים שונים של קמפילובקטר כגון: Campylobacter jejuni או Campylobacter coli.

במחקרים שנערכו בחיות מחמד לנגיעות בקמפילובקטר, נמצא כי יש שכיחות גבוהה ומפתיעה של החיידק.
למשל, במחקר שנערך בארה"ב נמצא כי 24% מ-152 חתולים בריאים היו חיוביים.

לאחר צריכה של קמפילובקטר, החיידק עושה דרכו  למעי הדק התחתון, נצמד למעי ומתחיל להתרבות. הם מייצרים רעלן שהורס את רירית המעי, כשהתוצאה מכך מתפתח בגוף שלשול דמי ורירי (לעיתים גם מימי יותר). סימפומטים נוספים הם: חום, תיאבון ירוד, והקאות.

זמן הדגירה של קמפילובקטר במעי הוא בין  2 עד 5 ימים. האורגניזם יכול לשרוד עד חודש בצואה.
אבחון: קמפילובקטר מבוצע ע"י שליחת תרבית צואה למעבדה חיצונית. ניתן גם לבצע משטח צואה.


טיפול: תרופתי כולל שימוש באנטיביוטיקה ממשפחת המקרולידים.

 

סלמונלה

רוב האנשים מכירים  את חיידק הסלמונלה ויודעים שהוא גורם נפוץ להרעלת מזון. רוב המקרים של זיהום בסלמונלה בבני אדם גורמים לחום, שלשולים והתכווצויות שרירים שחולפות מעצמן, אך אצל ילדים היא עלולה לגרום למחלה קשה יותר. כמו עם קמפילובקטר, ילדים וגורים רגישים יותר למחלות קשות יותר מכיוון שהם קטנים יותר ואין להם חסינות בוגרת. הדבר נכון גם לגבי גורים וחתלתולים; בעלי חיים בוגרים כמעט אף פעם לא מושפעים מזיהום סלמונלה.
אם זאת, בשנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה גוברת של סלמונלה בכלבים בוגרים ובריאים שאוכלים מזון נא (raw food). משום מה, יש אנשים שחושבים שיותר בריא להאכיל את חיית המחמד באוכל לא מבושל שמשדמה את הדיאטה של חיות בטבע. אנשים אלה שוכחים כי המטרה העיקרית של בישול מזון הוא בשביל להרוג את כל הגורמים המזהמים במזון. במחקר שנערך לאחרונה, נמצא כי ב-80% ממזונות לא מבושלים יש סלמונלה, וב-30% מהכלבים שאכלו מזון נא – נמצא סלמונלה בצואה שלהם. חיידקי סלמונלה עמידים מאוד ויכולים לשרוד בסביבה עד 3 חודשים!

לסלמונלה יש 2 סינדורמים:

1. שלשול – לאחר אכילת אוכל מזוהם החיידק נצמד למעי ומתחיל בשחרור רעלנים. הרעלנים פוצעים את המעי וגורמים לשלשול. בגורים, השלשול יכול להיות עוצמתי שהוא יכול לגרום להתייבשות מהירה ומסכנת חיים.

2. אלח דם (ספסיס) – כאשר הרעלנים פוצעים את המעי בצורה חמורה, החיידקים יכולים לאגר דרכו למחזור הדם. לאחר מעבר לדם החיידקים יכולים להתפשט לכל האיברים ובכך לגורם למחלה פטאלית.
 

אבחון: ניתן לבצע תרבית צואה לאבחון.
טיפול: שימוש באנטיביוטיקה מסוג פניצילין ונגזרות שלו.


אי. קולי (E.coli):

אשכריכיה קולי הוא החיידק הנפוץ ביותר בעולם. הוא חי בצורה טבעית במעי.
לצערנו, חלק מסוגי אי.קולי הם מחוללי מחלה, המסוגלים לייצר רעלנים שפוגעים בגוף. כמו שאר החיידקים במאמר, גם אי.קולי בעיקר פוגע בגורים, ולא מזיק לחיות בוגרות.

ישנם 3 סוגים מרכזיים של אי.קולי אשר גורמים למחלה בחיות:

אי. קולי אנטרוטוקסי:
הגורם הנפוץ ביותר לשלשולים בחיות צעירות. ידוע גם בשמו "שלשול מטיילים". החיידק מצייר רעלנים במעי הדק אשר גורמים לתאי המעי להפריש נוזלים למעי ולגרום לשלשול מימי מאוד. איבוד מים בשלשול גורם להתייבשות חמורה ואף מוות בחיות צעירות.

אי קולי אנטרופאתוגני:
גורם מחלה באנשים ובחיות מחמד. בניגוד לאי.קולי אנטרוטוקסי, הרעלן שלו הורס המעי אליהם הוא נצמד, דבר הגורם לשלשול דמי מאשר שלשול מימי.


אי קולי אנטרואמורג'י:
דומה מאוד לאי קולי אנטרופאתוגני אך הוא בעיקר גורם לדלקת מעי. רוב החיות נשאות של החיידק, ולרוב לא גורם למחלה.
 

בניגוד לשאר הפתוגנים, השימוש באנטיביוטיקה לטיפול באי.קולי הוא שנוי במחלוקת. נראה כי אנטיביוטיקה יכולה לעודד את האי.קולי לייצור רעלנים ובכך לגורם לנזק מאשר תועלת. בנוסף, חשיפה של חיידקים אלה לאנטיביוטיקה מעודדת עמידות. ההמלצה בשלשולים של אי.קולי יש לתת טיפול תומך ופרוביוטיקה.


לסיכום
בעלי חיים בוגרים ובריאים נושאים את החיידקים במעי האלה באופן טבעי; אך בגורים שלשולים על רקע חיידקי, יכול לגרום למחלה קשה מאוד. האכלה במזון נא (raw food) מגדילה מאוד את הסיכון לזיהומים חיידקים. אם אתם שוקל להאכיל את חיית המחמד שלכם במזון לא מבושל, במיוחד אם יש ילדים או מדוכאים חיסונית בבית – מומלץ להתייעץ עם וטרינר.

 

 

לפרטים נוספים מוזמנים ליצור איתנו קשר,
מרכז וטרינרי רמת השרון.
03-5403368