03-5403368

מידע

כתבות

האם חיות מודעות?

מאת: עדי טיטלמן (B.A) אסיסטנטית, מרכז וטרינרי רמת השרון


"הדרך היחידה לדעת אם משהו הוא בעל תודעה היא לשאול אותו" וודינגטון

התנהגות של בעלי חיים מרמזת על כך שיש להם מחשבה מודעת דומה לזו שרואים אצל בני אדם דרך שפה, או התנהגות אך מדענים סירבו לקבל את ההשערה הזו במשך הרבה שנים, כנראה בגלל הגישה הבהייביוריסטית ששלטה בתחום הפסיכולוגיה.


לפי הגישה הבהייביוריסטית התנהגותם של בני אדם היא הגורם המרכזי שיש להתחשב בו בהתייחסות לפסיכולוגיה אנושית ומודעות או תודעה היא לא רעיון מוחלט וכזה שאינו שימושי כלל (כיוון שאיננו חלק מההתנהגות אלא קונספט מופשט). פסיכולוגיה לפי גישה זו שונה מפיזיולוגיה רק בקבוצות הבעיות שהיא מגדירה אך לא בצורה מהותית כלשהי שכן היא מתבססת על תצפיות חיצוניות בלבד.


אחת הטענות הנפוצות כנגד קיומה של מודעות אצל בעלי חיים, כזו שכנראה יטענו בהייביוריסטים נוקשים, היא הטענה כי יש במדע לבחור בהסבר הפשוט ביותר וכיוון שתודעה מוסיפה מימדים רבים של מורכבות ולפעמים בלתי מדידים למשוואה, חוקרים מבקשים לשלול את קיומה כאפשרות הסבר למכלול החיים והפסיכולוגיה של יצורים חיים, במיוחד של בעלי חיים (כיוון שרעיון התודעה מורכב אף יותר מאשר אצל בני אדם בהם התודעה נחווית בגוף ראשון בידי החוקרים ומדווחת בשפה בידי בני אדם אחרים).


השפה בצורתה המדוברת אך גם כדרך חשיבה היא הכלי המרכזי שבו משתמשים חוקרים כדי להבדיל בין חיות לבני אדם. שיום (מתן שם) של חפצים והתרחשויות והבדלה בין עבר, הווה, עתיד מתאפשר רק באמצעות תפישה שהיא קונספטואלית, כזו שנותנת שמות לדברים שונים ורואה אותם כעצמים נפרדים. קשה לדמיין מהי תפישה ללא אובייקטים כיוון שאנו כלואים בנפש שמבססת את התפישה שלה באמצעות אובייקטים. כלומר, קשה עד בלתי אפשרי להבין איך תראה תפישה שאיננה מחלקת דברים לאובייקטים נפרדים, קווי המתאר שבין החפצים השונים שאנו רואים וחווים אינם שם כשלעצמם בהכרח ובמערכת תפישתית אחרת היו יכולים להתחלק אחרת ואולי להתפש כמעין רצף אחיד או באופן אחר שקשה לנסות לתאר, כיוון שעל מנת לתארו נצטרך לפנות לצורת חשיבה שזרה לחלוטין לעיבוד של המוח האנושי.


שאלות של תודעה של אנשים אחרים הן שאלות מורכבות שנידנות בהרחבה בפילוסופיה של הנפש. ניסוי מחשבה מוכר שנכתב בידי צ'אלמרס מנסה לאתגר אותנו לחשוב על עולם אחר שזהה לחלוטין לעולם שלנו מלבד כך ששאר האנשים אינם אנשים כפי שאנחנו מכירים אותם אלא זומבים. הם מסתובבים ומתנהגים בדיוק כמו שאר בני האדם וכפי שהיינו מצפים מיצורים עם תודעה להתנהג, אך אין להם קוואליה (חוויה של מציאות, איך זה מרגיש להיות יצור חי, מה שבמקרים רבים מוגדר כחלק עיקרי בתודעה) כלל.

ניסוי זה בעצם מעמיד בסימן שאלה את ההנחה שנראית לנו ברורה מאליה, שלאנשים שסובבים אותנו יש תודעה שבאופן גס דומה לזו שלנו. כאשר ניתן להעמיד בספק את המחשבה כי לבני אדם אחרים יש תודעה, הטלת הספק בקיומה של תודעה עבור בעלי חיים נראית טבעית מתמיד.


אז האם הכלב שלך מודע לסביבה? האם הוא יצור שחווה את העולם או מעין רובוט ביולוגי שמתנהל באמצעות רפלקסים בלבד?

מה שמפתיע את רוב האנשים שנתקלים לראשונה בשאלה הפילוסופית הזו היא שהמדע למעשה לא יכול לענות עליה.

גם אם יתגלו נוירונים שמתנהגים בצורה זהה לשל בני האדם ופעילות מוחית נרחבת, עובדות אלו אינם מעידים בהכרח על קיומה של תודעה שמתלווה אליהם, אלא אולי על מכונה ביולוגית מורכבת בלבד. אך גם מחשבים ורובוטים, להם לא נהוג לייחס מחשבה, בעלי קיום מורכב בעולם הממשי. התודעה אינה כלי מחקרי מוצלח וכיוון שהוא קונספט לא מדיד בממש באופן פיזי, יש מוטיבציה קלה לוותר עליו.

עם זאת, מחקרים רבים על התנהגות בעלי חיים וגם האינטואיציה הבסיסית ביותר של כמעט כל אדם שברשותו כלב או חתול נותנים לנו סיבות חזקות להמשיך ולהחזיק בכך שלא רק אנחנו (האינדיווידואל שחווה בגוף ראשון את תודעתו שלו) בעלי תודעה אלא גם אנשים ובעלי חיים נוספים.