03-5403368

מידע

כתבות

האכלה ידנית

מאת: מר בנימין סלנט בשיתוף עם מרכז וטרינרי רמה"ש

 

מושג זה של האכלה ידנית לציפורים, הופך בזמן האחרון להיות מקובל בין המגדלים הרבים. לשיטה זו של האכלת גוזלים, מיום הבקיעה ועד לגמילה, יתרונות רבים: בריאות טובה, כושר התמודדות, והתפתחות מהירה. ואחרון וחשוב ביותר - נוצר קשר חיובי בין המגדל לבין הציפור, והכנה לאילוף יעיל. אצל מגדלים רבים מקובלת הדיעה שהדרך הטובה ביותר להאכלת גוזלים היא ע"י ההורים, אולם במחקרים שנעשו בשנים האחרונות הוכח שהאכלה ידנית עדיפה ויעילה יותר, והתוצאות, הן בבריאות, והן בתוספת משקל, טובות יותר בדרך זו.

 

הסיבות להאכלה ידנית הן רבות:
א. ישנם מקרים שגוזל התייתם או נעזב ע"י הוריו.


ב.ישנם מקרים שההורים אינם מאכילים את גוזליהם, או שאינם מאכילים די, או שאינם מאכילים את כל גוזליהם.


ג.ישנם סוגי ציפורים או מקרים בהם הורים, או אחד מהם, נוהגים למרוט את נוצות הגוזל כשאלו מתחילים לגדול, או שהם תוקפים לעיתים מתוך עצבנות או אי שקט את הגוזלים.


ד.קיימת הסיבה החיובית, כאשר רוצים ליצור קשר חיובי בין הציפור לבין המגדל וסביבת בני אדם בכלל, עד להכנה לאילוף.


ה.על כל הסיבות הנ"ל מתווסף גורם שהוא ראשוני במעלה, והוא: תזונה נכונה ומאוזנת, המאפשרת התפתחות טובה ומהירה! עמדת הפתיחה של גוזל שנהנה מהאכלה ידנית היא לעין ערוך טובה מגוזל שמקבל ההזנה ע"י הוריו הטבעיים!

 

ו.על כל אלה מתווסף השיקול הכלכלי-מסחרי. כיום, גם בארץ למדו להכיר ביתרון הגדול שיש לציפור שאוכלת מכף היד או שנעמדת על הכתף והיא ידידותית לסביבתה. מחיר ציפור כזאת הוכפל ואף שולש!

 

כיום מקובל בבתי גידול רבים ברחבי העולם, שכדי להציל ולשמור על זנים נדירים שהולכים ונכחדים נותנים להם טיפול צמוד מיום הבקיעה ועד לגמילה! טיפול זה כולל, מלבד האכלה ידנית, רישום מדוייק ומעקב אחרי כל השלבים והתהליכים במשך הגידול: שקילה יום-יומית, תפריט מאוזן, התפתחות הניצוי, מדידת הטמפרטורה ביום ובלילה ועוד. רישום כזה מאפשר בדיקה מדוקדקת של התפתחות הגוזל! מהשוואה שנעשתה ע"י חוקרים בין האכלה ע"י הורי הגוזל לבין האכלה ידנית, הוכח שבהאכלה ידנית היתה התפתחות מהירה יותר, הגוזל הכפיל את משקל גופו תוך פחות משבוע! כאשר בהאכלה ע"י ההורים זה אורך כשבועיים! 

 

הרכב המזון
בהרכב המזון של האכלה ידנית חל שינוי מהפכני בשנים האחרונות. אם בעבר מגדלים העדיפו להכין את כל הרכב המזון בעצמם, כיום ידוע, שלמרות שהרכב זה היה משביע, הרי שחסרו בו מרכיבים חיוניים. מרכיבים מסויימים לא תמיד ניתנים להשגה, כגון: ויטמינים השייכים לקומפלקס B כביוטין (biotin). ויטמין D3 או מינרלים מסויימים כאבץ, ברזל, זרחן, סידן, חלבונים זמינים וחומצות אמינו. לדוגמא, חומצת אמינו ליזין (lysine), מצויה באחוזים גבוהים בסויה ובתירס אבל אינה זמינה בצורתה זו לבעלי חיים.  יש חשיבות גדולה, כאשר רוצים לשמור על תזונה נכונה ומאוזנת, לרכוש הרכב מזון להאכלה ידנית מחברות גדולות וידועות, שעושות מחקרים וניסויים ומסוגלות להשיג את כל המרכיבים החיוניים ולהרכיב מזון מאוזן ובריא בשיטה מדעית! לעומת זאת, בהכנה עצמית של מזון, קשה להשיג את כל המרכיבים וקשה לתת אותם ביחס נכון ומאוזן.

 

זמני האכלה
יש כמה שיטות מומלצות בקשר לתכיפות ולמספר האכלות ביממה. העניין תלוי בסוג הגוזל, בטיב המזון, וגם בזמנו של המגדל. יש שמאכילים גוזלי תוכים גדולים כגון: ארא (מקאו), ז'קו, קקדו ועוד, מדי שעה או שעה וחצי. זאת לפחות בימים הראשונים. כמובן שזו צורה מתישה וקשה לביצוע, אולם כאשר הרכב המזון הוא עשיר ומאוזן ניתן לרווח את זמני הארוחות, ולהסתפק בארבע ארוחות ליממה, כאשר הארוחה הראשונה היא בשעה המוקדמת האפשרית ביותר, והאחרונה בשעה המאוחרת ביותר. כמובן שסדרי הארוחות תלויות ביכולתו של המגדל לעמוד בסדר יום שכזה, וכמו כן, תלוי בסוג הגוזל. צריך לצופף את מספר הארוחות בימיו הראשונים של הגוזל, ולרווח לאחר תקופה של שבוע-שבועיים.יש להימנע מדחיסת יתר בכל ארוחה, עומס כזה עלול ליצור מעין פקק, ויכול לגרום להחמצת האוכל בתוך הזפק! ולכן, יש להמתין להתרוקנות הזפק לפני מתן הארוחה הבאה. מכאן, שגודל הזפק הוא מדד טוב לקביעת זמני הארוחות וקביעת כמויות המזון בכל ארוחה.

 

דילול המזון
את המזון המוכן שבא בצורת אבקה יש לערבב עם כמות מים, כדי שהמזון יהיה דליל ויזרום היטב במזלף (מזרק פלסטי גדול ללא מחט). חשוב להקפיד על ערבוב ממושך במים לא חמים! (בין מרכיבי האבקה ישנם קמחים שקל לערבב במים לא חמים). המטרה היא להגיע לעיסה אחידה ללא פירורים או גושים. ניתן להשתמש בבלנדר למטרה זו. בימים הראשונים המזון צריך להיות דליל יותר, והיחס הנכון של הדילול מתחיל ב-5 חלקי מים וחלק אחד מוצקים (כמובן שהדילול קשור גם לגיל ולגודל הגוזל). לאחר כמה ימים (4-6) ניתן לדלל פחות – התרוקנות הזפק משמשת כקנה מידה די מדוייק – ולהגדיל את היחס בין החומר המוצק לחומר הנוזלי. המים לתערובת זו חייבים להיות מים נקיים ממקור בטוח, כגון מים מינרליים, מים מזוקקים או מים רותחים.

 

טמפרטורה, לחות
מידת חום המזון המוגש צריכה להיות בין °38 ל- °42 . רצוי לערבב את המזון במים ואז לחמם רק את המנה המוגשת באותה ארוחה. מומלץ את היתר לשמור בקירור! מידת חום הגוף של גוזל אמורה להיות בין °29 ל- °32 . בימיו הראשונים של הגוזל יש לשמור על מידות החום שהיו לו באינקובטור או בקן של הוריו שהם בדרך כלל °33 - °32 . יש להקפיד לא לרדת מתחת ל- °29 ולא לעבור מעל ל- °33. רצוי להקפיד על אחוזי לחות סבירים בין 50% ל- 65% . במקרה של מזג אויר שרבי, רצוי להרטיב את המצע או את קירות התא. עודף לחות לא רצוי בשל התפתחות של פטריות. עודף יובש עלול לגרום להתייבשות. אחד הסימנים להתייבשות הוא התרוקנות איטית מדי של הזפק (כמובן שזה יכול להיגרם גם מאוכל שאינו די דליל). מידות החום המומלצות לעיל רלוונטיות עד לשלב הגמילה, כאשר הגוזל מתחיל לאכול לבד, והניצוי הושלם ברובו. בשלב זה הגוזל עובר לכלוב רגיל. כאן המקום להזכיר שתוך כדי האכלה המגדל יכול לחוש בידיו אם חל שינוי במידות החום של הגוזל.

 

מתי מתחילים?
לשאלה באיזה גיל מתחילים בהאכלה ידנית תשובות שונות. יש המלצה ברורה האומרת שכדי להגיע לתוצאות הטובות ביותר בזמן הקצר ביותר רצוי להתחיל מיום הבקיעה!  אולם, למדנו מנסיונם של מגדלים רבים, שבפועל, מגדל שמתחיל לעסוק בהאכלה ידנית ועדיין לא רכש ניסיון רב בנושא, רצוי מאד שלא יתחיל ביום הבקיעה, אלא כעבור שבוע עד שבועיים. לאחר שרוכשים מיומנות וניסיון בשיטת האכלה המתאימה ניתן להתחיל בהאכלה ידנית גם מיום הבקיעה.

 

שיטת האכלה
קיימות שתי שיטות להאכלה ידנית. האחת, עם כפית זעירה, השניה, עם מזרק-מזלף פלסטי. להאכלה עם כפית שני יתרונות בולטים. היתרון האחד, שיטה זו מחייבת את הגוזל לעשות תנועות שאיבה, ובכך מכשירה אותו משלב ראשוני ביותר לשיתוף פעולה. היתרון השני, הסיכויים לפגיעה בלוע או בקנה הנשימה נמוכים ביותר. החיסרון הבולט בשיטה זו הוא הקצב האיטי בהאכלה, קצב שאינו מתאים למגדל שיש לו הרבה גוזלים הממתינים להאכלה. לעומת זאת, בשיטה השניה, ע"י מזרק שבקצהו מחט מיוחדת או צינורית גומי, הקצב מהיר יותר, אולם יש חשש לפגיעה בלוע או בקנה הנשימה, וחסר שיתוף הפעולה מצד הגוזל. ובכל זאת, מכיוון שרבים יעדיפו שיטה נוחה זו, יש לרכוש ניסיון ולנקוט באמצעי זהירות כדי להימנע מפגיעה מיותרת. כאשר מאכילים במזרק מומלץ להכניס את המזרק בצד שמאל של פה הגוזל (שהוא צד ימין של המגדל) ולכוון לצד ימין של הלוע כדי למנוע פגיעה בקנה הנשימה. קיימת שיטה נוספת, שלישית, בה ניתן להשתמש במזרק ללא המחט או הצינורית – במקום כפית. שני יתרונות לשיטה:
א. כמות המזון גדולה יותר מאשר בכפית.
ב. קל למדוד את הכמות שניתנת בכל האכלה. 

 

מומלץ בזמן ההאכלה להעמיד את הגוזל על משטח רך כשרגליו מונחות על המשטח, ואז לתפוס את ראש הגוזל בעורפו ולמתוח את צוואר הגוזל בעדינות כלפי מעלה. כדי לעודד שיתוף פעולה של הגוזל נוגעים עם הכפית או המזרק בצד המקור. ברוב המקרים הגוזל מתחיל לעשות תנועות שאיבה, אשר מבטיחות סגירה טובה יותר של קנה הנשימה בזמן מעבר האוכל.

 

תא גידול, אומנת
כאשר מתחילים בהאכלה ידנית של גוזלים, תא גידול הוא חיוני ביותר. ניתן להכין תא גידול מעץ או דיקט (רצוי שיהיו מצופים בפורמייקה בחלקם הפנימי) או מחומרים פלסטיים. בתכנון של תא כזה חשוב שצד החזית או המכסה יהיו מחומרים שקופים (זכוכית או פרספקס) כדי שיהיה מעקב לכל המתרחש בתא. לכן, אקווריום יכול לשמש כתא גידול אידיאלי. באופן זמני אפשר להשתמש גם בקופסת קרטון.


מקור החום
צורת החימום הטובה ביותר היא כזאת שנוהגת באקווריום, שיש בה גם טרמוסטט. מידת החום האידיאלית היא בין °28 ל-°31 . יש להקפיד על טמפרטורה זו כי הגוזל עלול לסבול גם מעליה וגם מירידה במידות החום. מקור חום נוסף אפשרי הוא נורת ליבון רגילה W40 – W60. המרחק בין המנורה לגוף הגוזל חייב להיות 20 ס"מ לפחות. יש לבדוק את הטמפרטורה ע"י מד חום קבוע.

 

הגיינה

כדי להימנע ממחלות זיהומיות, יש להקפיד על כללי ניקיון הכרחיים.  חייבים לנקות את כלי האוכל אחרי כל ארוחה ולשמור על המזון מוכן במקרר. כדי לשמור על הגוזל בתנאים הגיינים מומלץ לעטוף אותו בזמן האכלה בנייר רך או במגבת. בצורה זו יימנע גם לכלוך מיותר בסביבה הקרובה. חשוב לשמור על אוורור מתאים בתא הגידול! את התא יש לרפד בנסורת או בגזרי עיתונים. יש לנקות את התא ולהחליף את הריפוד כל יום.חשוב שלכל גוזל יהיו כלי אוכל נפרדים, כולל מזרק, כדי למנוע העברת מחלות. יש לשמור על כלים נקיים ומחוטאים.

 

הגמילה
שלב הגמילה שונה אצל הסוגים השונים של התוכים. הוא תלוי גם בקצב ההתפתחות (קצב זה הוא תוצאה של טיב המזון ותכיפות האכלה). אצל תוכים גמדיים בין 4-6 שבועות, ואצל תוכים גדולים 10-16 שבועות (עד 4 חודשים). בתחילת תהליך הגמילה ניתן להבחין, כאשר הגוזל מתחיל להשתמש במקור שלו, ביוזמתו, במזון שמונח לפניו. זה שלב ראשוני, בו אפשר וצריך להגיש לו מזון יותר מוצק. במשך הימים הבאים ניתן להרגיל אותו בצורה הדרגתית לגרעינים, ע"י ערבוב של כמות קטנה בתוך המזון המומלץ של האכלה ידנית גם דייסות שונות, ובמשך הזמן ניתן להגדיל את כמות הגרעינים בתוך המנה הנ"ל. בשלב הראשוני מומלץ מאד להגיש גרעינים תפוחים (תערובת להשרייה). בשלב השני, שלב השגר (כך נקראת הציפור בצאתה לראשונה מן הקן או מתא הגידול) בו מסתיים שלב הגוזליות, במעבר מסוג מזון רך לגרעינים, ניתן להוסיף גם כמות קטנה של גרעינים קלופים ושבורים, כגון: שיבולת שועל קלופה או גרוסה, שברי חמניות קלופות, דוחן קלוף, פירורי עוגה, תפוח עץ קטן, פירורי לחם ותירס גרוס. עד שהגוזל השגר לומד לאכול לבד, יש לרדת בצורה הדרגתית במספר האכלות אבל מי שרוצה לשמור על הקשר החיובי ישתדל להאכיל לפחות פעם ביום כמות גרעינים או פיסת עוגה מתוך כף היד.  באחד המאמרים הרבים שקראנו לקראת הכנת רשימה זו, ישנה המלצה מאד מעניינת, בה מציעים למגדל להציע לשגר (לציפור) פיסת פרוסת לחם או עוגה מתוך מזונו של המגדל בזמן שהוא עצמו טועם ממנה. זה אמור לעודד את הציפור לשיתוף פעולה ולקשר טוב יותר. כל תהליך הגמילה חייב להיעשות בהדרגתיות, הן במעבר ממזון דליל למוצק יותר, מעבר ממזלף או כפית לכלי אוכל, והן במעבר ממזון רך לגרעינים.חשוב לדעת שבשלב הגמילה כאשר הציפור מתחילה לאכול לבד, מזון חדש יחסית, צפוייה ירידה מסויימת במשקלה, מצב זה הוא מובן, ולכן חשוב לדאוג בשלב זה למזון באיכות טובה. דברים אלה נאמרים כלפי דעה שנשמעת לעיתים קרובות, שבגיל זה, בו הציפורים הצעירות רחוקות עוד משלב פוריות, אין להקדיש להן מזון עשיר ויקר.. דעה זו היא מוטעית לחלוטין, כי בשלב זה עדיין נמשכת הגדילה וחסכון במזון יפגע בהתפתחות תקינה. ודאי שדברים אלו נכונים שבעתיים לגבי ציפורים שחל פיגור מסויים בקצב ההתפתחות שלהם. בכל מקרה, במצבים כאלה ניתן להוסיף כמה ויטמינים שיכולים לעזור בגדילה. הויטמינים המומלצים הם A , D3, E.


שלב הגדילה הוא שלב קריטי בהתפתחות , לכן צריך לייחס לו חשיבות רבה. המעבר חייב להתנהל בהדרגתיות, באיטיות ובתשומת לב מרובה. עם סיום שלב הגמילה זו הזדמנות להתחיל בהרגלי אכילה נאותים. שתי ארוחות ביום – אחת בבוקר ואחת בערב. הציפור לומדת להעריך מאד את ביקור המגדל לקראת הארוחה. בין הארוחות אפשר לפנק ב"צ'ופר": פרוסת עוגה, גבעול פורח או חופן גרעינים. כל אלו מחזקים את הקשר החיובי.

 

לסיכום
האכלה ידנית עם תזונה טובה, מאפשרת לתת לגוזל עמדת פתיחה טובה יותר שמשפיעה על ההתמודדות במשך כל תקופת הגידול. ציפור שגדלה בתנאי האכלה ידנית עם מזון משובח, מגלה יותר עירנות וחיוניות, ביטחון, עליצות ויחס טוב לסביבתה. הוכח שתופעות של עצבנות או אלימות נעלמים כליל אצל ציפורים שעברו תהליך זה. התוצאות של האכלה ידנית נמדדות בבריאות טובה, פריון תקין, והופעה נאה. בתנאים אלה, הציפור מקבלת פיצוי על היותה בתנאי סגר, אולם מצד שני היא נותנת תמורה מלאה, ביצירת קשרי גומלין עם המגדל. היחס החיובי מבטיח שהציפור לא תסתגר בבדידות אלא תשתף פעולה. הקשר ההדדי מסב אושר רב גם למגדל המסור! ידועים מקרים רבים ששיתוף פעולה מעין זה הביא מזון ומרפא למגדלים עצמם!

 

וטרינר רמת השרון

וטרינר הרצליה