03-5403368

מידע

כתבות

דלקת לבלב

מאת: ד"ר דורון נרי רופא ומנתח וטרינר, בוגר אוניברסיטת אדינברו, בריטניה.

דלקת לבלב (פנקריאטיטיס) הינה מחלה נפוצה למדי בכלבים. למחלה מופעים רבים – החל בסימנים קלים ועד מחלה קשה וסוערת העלולה לגרום למוות. בשל עובדה זו, לא פעם מהווה אתגר אבחוני לוטרינר המטפל.

 

וטרינר הרצליה

וטרינר רמת השרון

 

מהו לבלב?

הלבלב הינו איבר המצוי בחלל הבטן בין הקיבה למעי הדק. מתפקד כאיבר הפרשה, שתפקידו להפריש חומרים שונים לגוף:

    אנזימים: חלבונים המסייעים בתהליך העיכול (אלו חומרים 'חזקים' ביותר, המפרקים חלבונים ושאר חומרים ובכך גורמים לפירוק המזון הנאכל ע"י בעל החיים לשם עיכולו).
    הורמונים: כשהראשי מבינהם הוא האינסולין: ההורמון האחראי על מאזן הסוכר בגוף. תפקידו לווסת את רמת הסוכר בדם ולהכניס סוכר (החיוני לפעולת תאי הגוף השונים) ממחזור הדם לתאים.

 

בשגרה (= בבעל חיים עם לבלב בריא) לא ניתן למשש את הלבלב בבדיקה גופנית שגרתית. כמו כן לא ניתן להדגימו ברנטגן.

 

מהי דלקת לבלב?

דלקת לבלב הינה מצב בו הלבלב, מסיבה כל שהיא, נפגע ופעילותו משתבשת.

כפי שצויין לעיל הלבלב מפריש חומרים פעילים ביותר שתפקידם פירוק חלבוני המזון הנאכל. חומרים אלו הינם חומרים חיוניים ביותר לתפקודו ולחייו התקינים של בעל החיים (בלעדיהם לא ניתן לאכול ולפרק מזון החיוני לאספקת חומרי גלם לפעילות תאי הגוף), אולם הם עלולים להיות הרסניים מעין כמותם, שכן במגע עם רקמות הגוף השונות, הם עלולים לפרק אותן ובכך לגרום לנזק ממשי ומסוכן לחיי בעל החיים. על מנת למנוע מצבים מסוכנים מעין אלה, נוקט הגוף האמצעי הגנה, שנועדו למנוע מגע של אנזימי העיכול עם רקמות הגוף השונות: הגוף מייצר אנזימים אלה כשהם אינם פעילים ומשפעל אותם רק בסמוך לאיבר פעילותם, קרי, חלל המעי. בדלקת לבלב, מסיבות שונות, אנזימי העיכול המופרשים ע"י הלבלב משופעלים טרם הגעתם לחלל המעי ו/או זולגים לסביבתם ובאים במגע עם רקמות הגוף השונות. מצב זה עלול להיות מסכן חיים, שכן אותם אנזימים מעכלים, למעשה, רקמות גוף שונות.

 

וטרינר הרצליה

וטרינר רמת השרון

 

חשוב לציין כי במקרים רבים דלקת לבלב אינה נובעת מפעילות חיידקית הגורמים לדלקת. פעמים רבות מדובר בדלקת סטרילית, שאינה זיהומית.

 

הגורמים לדלקת לבלב?
למחלה עשויים להיות גורמים רבים, כשלא תמיד ברור מה למעשה גרם לה. מבין הגורמים בכלבים ניתן לציין: צריכת תרופות שונות, רעלים שונים, טראומה לחלל הבטן (תאונת דרכים, למשל), דימום מסיבי שגרם לירידה בלחץ הדם ובאספקת הדם ללבלב, השמנת יתר ועודף שומנים בדם, מצבי מחלה אחרים בחלל הבטן, זיהומים במקומות שונים בגוף, גידולים סרטניים שונים, סיבות שמקורן בתזונה (מזון שומני, נטייה לאכילת זבל), גוף זר הגורם לחסימה במעי ועוד ועוד.
ישנם גזעים מסוימים בעלי נטייה גנטית לפיתוח דלקת בלבלב (יורקשייר טרייר ושנאוצר, למשל).

 

סימני המחלה:
דלקת לבלב הינה מחלה שיכולה להופיע במגוון רחב של סימנים: החל במחלה קלה בה הכלב אוכל פחות, מקיא פעם או פעמיים ומראה כאב קל במישוש בטני, דרך מחלה משמעותית יותר בה הכלב מקיא תכופות, מדוכא, לא אוכל ועד למחלה דרמטית בה הכלב שוכב, לא זז, מקיא הקאות דמיות וכו'.
בשל כך למחלה סימנים קליניים משתנים הכוללים, בין היתר: הקאות (לעיתים דמיות), חוסר תיאבון, דיכאון, התייבשות, כאב בטני, בטן נפוחה, שינוי בצבע הצואה, חום. במצבים חמורים יותר עלולים להופיע סימנים הקשורים בתפקוד איברים חיוניים דוגמת הפרעות  בקצב לב, קשיי נשימה ועוד.          לא אחת עלולה המחלה להסתיים במוות.

 

אבחון המחלה:
בשל מגוון מופעי המחלה, הרי שגם אבחונה אינו פשוט ומהווה, במקרים רבים, אתגר אבחוני לוטרינר המטפל. בדרך כלל יש צורך בשילוב של היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית המבוצעת ע"י הוטרינר, עם דגש על בדיקה ומישוש של חלל הבטן ובדיקות נוספות דוגמת:

 

  • צילום רנטגן לחלל הבטן – עשוי להדגים את איזור הלבלב באופן חריג. (יש לזכור שבשגרה לא ניתן לראות את הלבלב בצילום רנטגן).
  • בדיקת דם כללית – אינה הבדיקה האידיאלית לאבחון המחלה, אולם מסייעת בכך ששוללת מצבי תחלואה אחרים ונותנת תמונה אמינה למדי באשר לתפקוד רקמות שונות. בבדיקת דם כללית ישנם אנזימים לא ספציפיים שבהנתן תוצאה חריגה באופן קיצוני, עשויים לרמז על דלקת לבלב פעילה (= עמילאז וליפאז).
  • בדיקות דם ספציפיות לתפקודי לבלב cPLI בכלבים.
  • אולטראסאונד בטן – בדיקה מקיפה המבוצעת ע"י וטרינר רדיולוג מומחה תסייע רבות לאבחון דלקת לבלב.

כל הבדיקות הללו זמינות במרכז הוטרינרי רמת השרון בכל עת.

 

טיפול:
הטיפול בדלקת לבלב הינו טיפול תומך בעיקרו, שמטרתו 'מתן מנוחה' ללבלב (לא 'לאתגר' אותו עם מזונות שומניים קשי עיכול), מניעת נזקי משנה אפשריים וטיפול בסימפטומים השונים המלווים את המחלה: בשל פוטנציאל הסיבוך, יש צורך במרבית המקרים באשפוז במרפאה ובמעקב רפואי צמוד ע"י וטרינר.

 

וטרינר הרצליה

וטרינר רמת השרון


טיפול בדלקת לבלב יכלול, בין היתר:

  • נוזלים לוריד למניעת התייבשות ושמירה על אספקת דם תקינה לכל האיברים.
  • צום –למשך יממה-שתיים, וזאת על מנת לאפשר ללבלב להתאושש ולמנוע טריגר להפרשת אנזימי עיכול הרסניים. בשלב הבא מאכילים במזון קל עיכול, עשיר בפחממות ודל בשומן, הניתן במנות קטנות, מספר פעמים ביום.
  • נוגדי הקאות.
  • מגיני מערכת עיכול.
  • נוגדי כאבים – לרוב מדובר במחלה כואבת.
  • אנטיביוטיקה – בעיקר למניעת זיהומים משניים, פחות לריפוי ישיר של גורם המחלה, שכן, כזכור, במרבית המקרים לא מדובר בדלקת זיהומית.
  • ניטור מצב הכלב ומניעת סיבוכים מסכני חיים.
  • במקרים של דלקת לבלב חריפה ומצב קשה של הכלב (המשלב פגיעה במערכת קרישת הדם) יש צורך במתן עירוי דם/ פלסמה לכלב החולה.

 

משך הטיפול משתנה מאוד בהתאם לחומרת המחלה, חומרת הסימנים הקליניים ופגיעה אפשרית ברקמות נוספות. במרבית המקרים, אשפוז וטיפול תומך של מספר ימים יובילו להחלמה מלאה של בעל החיים, אולם, במקרים אחרים ידרש טיפול ממושך ודרסטי.

 

לאחר ההחלמה, בדרך כלל, לא נדרש כל טיפול מיוחד. מומלץ להימנע ממזון שומני ומהשמנת יתר. במקרים נדירים, בהם חלה פגיעה בתפקוד הלבלב, יתכן ויהיה צורך בתוספת חיצונית של אנזימי עיכול (לא שכיח).

 

לסיכום:
דלקת לבלב אקוטית עלולה להיות מחלה מסכנת חיים. זיהוי מהיר וטיפול הולם ישפרו את סיכויי ההחלמה ועשויים לקצר משמעותית את משכה. מומלץ לגשת לוטרינר בכל מקרה של הקאות מתמשכות, חולשה של בעל החיים או כל סימן מחשיד אחר.

 

וטרינר הרצליה

וטרינר רמת השרון